הסיפור של עדי

ביום שלאחר החתונה בעלי לקח את חפיסת הגלולות וזרק אותה לפח. נלחצתי ואמרתי לו שאני לא רוצה ילדים כרגע... וכך קיימנו יחסים בשיטת ה"נסיגה". מי ידע ושיער שגם ככה אין סיכוי להריון? וכך, בחודש ספטמבר 2002 החלטנו להתחיל לנסות ולהביא ילד לעולם. והנה חודש ראשון -  הגיע מחזור, חודש שני- שוב מחזור וככה במשך 12 חודשים...

הלכנו לרופא שלי שהחליט כי עלינו להתחיל בבדיקות: צילום רחם - תקין, בדיקת דם להורמונים -  תקינה! הכל בסדר אצלי! ועכשיו לבעל - בדיקת זרע ראשונה. שולחים לי בפקס את התוצאות ואני ממש לא יודעת לקרוא אותם אז מפקססת לרופא. הרופא מתקשר אליי ובאלו המילים אמר לי: "אם תיכנסי להריון טבעי זה יחשב לנס רפואי!" ואני... כ"כ מבוהלת, רק בת 23...למה? הרגשתי שאוטובוס דרס אותי!

והנה מגיעים לרופא ומתחילים הזרעות על בסיס ביוץ טבעי!! ללא הורמונים... פשוט השבחה והזרעה.. והנה טיפול ראשון, הציפייה הורגת! והגיע המחזור, והזרעה שנייה - שוב מחזור. הזרעה שלישית -  שוב מחזור... מספיק! בקופ"ח אומרים לי: "את בכלל לא אצל רופא פריון, אני מעבירה אותך לרופא אחר". טוב, עברתי לרופא אחר שממליץ לי בחום על רופא פרטי שהוא חבר שלו, והנה הגעתי רועדת לרופא/חבר. אני ובעלי יושבים מולו עם עיניים מזוגגות, דמעות מאיימות לפרוץ כל רגע, ומולי יושב אדם עם עיניים בצבע הים, כ"כ נינוח, כ"כ רגוע, כ"כ תומך! והוא אומר לי: "אני אעשה אותך אמא", והנה הברז נפתח, הדמעות יוצאות החוצה ואת כל תקוותי אני תולה ברופא המקסים הזה!

 קדימה מתחילים פרוטוקול: גונל -  3 אמפולות ביום! אמאל'ה, רק לא זריקות!! אבל הרופא אומר כי אין ברירה, את הזריקה הראשונה עשה לי הרופא ואני שוכבת במיטה, בעלי לצידי, לא מפסיקה לבכות בזמן שהמחט בבטן שלי, ובעלי עומד שם, חסר אונים, כ"כ כואב לו! ויום אחרי, מי מזריק לי?! בעלי היקר! עומד על כך שהוא מזריק לי! הזריקה בכלל לא כואבת, פיתחנו שיטה: לשים קרח לפני ההזרקה ואז המקום נרדם! וככה 8 ימים של זריקות והנה הגענו לזריקת פרגניל! עוד יומיים שאיבה!!, היומיים חלפו מהר מאוד! והנה אני שוכבת במיטת הניתוחים, רועדת,בוכה ולא מבינה מה אני עושה שם! הרופא שלי עומד מולי ואומר לי: "לילה טוב עכשיו הולכים לישון".., התעוררתי כשבעלי, אמי וחמתי לצידי, כולם מנשקים אותי ומחבקים אותי... הרופא מגיע: "שאבנו 14 ביציות וזה סימן טוב".  הולכים הביתה.

יום למחרת מתקשרים אלינו מהבי"ח ואומרים לנו כי יש 5 עוברים! השמחה ענקית, בוכים, מתרגשים, התינוקות שלנו במעבדה עכשיו! והנה מגיע היום הגדול! מחזירים עוברים!, הגענו לבי"ח וכולנו תקוות, הרופא שלנו אומר לנו: "יש 5 עוברים, מתוכם 4 לא טובים  - הם מצטיינים!!" ואנחנו עד השמיים, ביקשנו לראות אותם במיקרוסקופ וראינו אותם!!

אני מפסקת רגליים, מחזירים לי את 2 האפרוחים שלי... חוזרים הביתה, חמתי עשתה לנו קוסקוס למזל ואני לא מפסיקה לדבר איתם!! כ"כ אוהבת אותם, כ"כ  מרגישה אותם!!

כל החלום התנפץ לרסיסים כשיום לפני בדיקת הדם הופיע דימום! התקשרתי לרופא מבוהלת והוא אומר לי :"לא משנה, תעשי בדיקת דם." , עשיתי ומה יצא?? שלילי!!!  כל החלומות התנפצו, איזו אכזבה! כועסת על כל העולם, לא רוצה לראות אף אחד...

מקווים בליבנו כי המוקפאים שנשארו לנו והם רק 2 אולי.. אולי.. אולי ישרדו ויצליחו לעשות את הבלתי יאמן: להראות 2 פסים בבדיקת הריון!