הסיפור של קרן

היום כשאני מחזיקה את הבת שלי, קשה לי להאמין כמה זמן חיכיתי עד שהרגע הזה הגיע.

לפני חמש וחצי שנים אני התחתנתי עם בעלי. לא רצינו מיד ילדים כי בעלי עוד היה חייל ורצינו לחכות שיהיה לנו מספיק כסף כדי להתחיל לחשוב על דירה. היום אני לא מבינה מה הקשר, אבל אז חשבנו שזה חשוב. ההורים של שנינו התחילו עם ה"נו?" בערך בחתונה. כנראה היו בטוחים שנחזור מירח הדבש שלנו בפריס כשאני כבר בחודש רביעי, למרות שהיינו שם רק שבוע... אמא שלי פגשה אותנו בנמל תעופה וישר הסתכלה לי על הבטן כאילו היא מצפה לראות משהו. כולה היינו נשואים שבועיים. מה היא רצתה ממני?

בקיצור, תמיד הייתי מלאה. התחלתי את התיכון במשקל 70 קילו וכשהתחתנתי שקלתי 85. בעלי תמיד אמר לי שהוא אוהב אותי בדיוק כמו שאני ולא היה איכפת לי לדחוס את הגוף שלי לתוך ג'ינס צרים. נכון שתמיד רציתי לרדת במשקל אבל לא היה לי מספיק כוח רצון אולי.

אחרי שבעלי השתחרר מהצבא (הוא היה עתודאי) הוא מצא עבודה והרגשנו קצת יותר בטוחים כלכלית. הפסקתי לקחת גלולות והחלטנו להשתמש בקונדומים עוד שלושה חודשים. זה לא החזיק מעמד יותר מפעמיים ואחרי זה זרקנו אותם ולא היה איכפת לנו מה יקרה. גם הרופא אמר שזה לא חשוב לעשות הפסקה בין הגלולות להריון.

לא כל כך חשבתי על זה, אבל הבנתי פתאום שהפסקתי את הגלולות בחנוכה וכבר עוד מעט ט"ו בשבט ועדיין לא קיבלתי מחזור. הבנתי שאני כנראה בהריון ורק כדי לוודא עשיתי בדיקה ביתית. הדקה שחיכיתי הייתה מאד ארוכה ואז היה פס אחד. אחד? מה? אני לא בהריון? חיכיתי עוד שבוע ובסוף הגיע לי מחזור. חשבתי שזה קשור לזה שהפסקתי עם הגלולות – הזמן הארוך שלקח עד שהגיע המחזור. במחזור אחרי זה כבר שמתי לב יותר, וגם זה הגיע רק אחרי 62 יום. אוף! איך אפשר ככה להיכנס להריון? קבעתי תור לרופא נשים.

הרופא אמר שאם אנחנו לא מנסים שנה אז אין לו מה לעשות. הוא לא הסכים לעשות לי בדיקות בכלל.

חיכינו ובאמת עברה שנה וכלום. הלכתי לרופא אחר והוא שלח אותי לבדיקות. התברר שיש לי בעיה הורמונלית שפוגעת בביוץ. הרופא המליץ לי על טיפול תרופתי לסדר את המחזור. לקחתי את זה כמה חודשים אבל לא נכנסתי להריון. (המחזור באמת היה קצת יותר סידר.) ואז הרופא אמר שאפשר לנסות הזרעה.

בהזרעה הראשונה (והיחידה) גילינו שלבעלי יש בעיה בזרע. אמרו לנו שזה לא נורא, אבל שהשילוב של הבעיות מקשה על המצב ושאני בטח לא אוכל להיכנס להריון טבעי. גם ההזרעה לא הצליחה. רק אחרי זה קרה הדבר שבאמת היה בסוף כנראה הפתרון לבעיה. הייתי נורא בדכאון מהטיפול שנכשל וחברה טובה שלי לקחה אותי לשיחה ואמרה לי שהיא שמעה שעודף משקל יכול להשפיע על פוריות.

הא? אף פעם לא שמעתי דבר כזה. התחלתי לקרוא והבנתי שהיא צודקת. קבעתי תור לדיאטנית והתחלתי דיאטה. הפעם הייתי ממש רצינית. שאלתי אותה כמה אני צריכה לרדת. היא אמרה שבערך 15 קילו, בתור התחלה. בחודש הראשון ירדתי 2 קילו והבנתי שייקח נצח עד שאני אוריד הכל. הפסקתי לקוות שיקרה משהו והשקעתי את כל המאמצים שלי בדיאטה. אחרי 4 חודשים כבר ירדתי 9 קילו ושמתי לב שהמחזור שלי, בלי טיפול תרופתי מגיע בהפרשים קטנים יותר – 35 יום, 37 יום... אחרי חצי שנה כבר הייתי בירידה של 12 קילו. קבעתי תור לרופא. הוא שלח אותי לבדיקות כדי לראות אם יש שינוי בהורמונים.

אחרי שלושה ימים פתאום קיבלתי טלפון מהמרפאה שרוצים לשלוח אותי לעוד בדיקה. נורא נלחצתי ושלחתי את בעלי שיאסוף את הפתק. היה כתוב bHCG והבנתי שזאת בדיקת הריון. יכול להיות שהרופא חושב שאני בהריון?!? בצהריים כבר היתה לי תשובה שאני כן בהריון. לא היו לי בחילות או רגישות או כלום. הייתי מופתעת לגמרי.