לכל זוג מובן מאליו שביום מן הימים יוכלו ללדת ילדים. במקרים מסוימים, בעיית פוריות מתגלית בצורה הדרגתית. במקרים אחרים מדובר בהלם פתאומי כשמגיעות תוצאות הבדיקות שנעשות לאחר חודשים ארוכים של ניסיונות להרות. בשני המקרים, מעורבים רגשות עמוקים מאד.

טבעי לתהות אם אי פעם יהיה ילד שיביט בך ושתזהה אצלו את הדמיון אליך, ילד עם סנטר של סבתא וגומות החן של הדוד... בו בזמן ישנה תחושה של "אני לא מספיק טוב/ה". בסרטים רואים בנות טיפש-עשרה שעוברות בקלילות הריונות לא מתוכננים ותוהים, "מה לא בסדר איתי?" "למה לי לא מגיע ילד משלי?"

אצל רוב הזוגות גם הבעל וגם האישה חשים כך לעיתים. כאשר שניהם מתמודדים עם רגשות אלה, הם יכולים להפוך מדוכאים, לתהות כיצד היו החיים עם בן/בת זוג אחר/ת, והם עלולים אף לתהות אם מדובר באיזו אות מלמעלה לגבי התאמתם כזוג.

מדאיג אף יותר הוא מצב בו רק אחד מבני הזוג חווה את הרגשות הללו והשני, באותו זמן, אינו מודאג או אף אופטימי.

על זוגות שרוצים לשרוד בעיות פוריות בהצלחה להתחבר אחד לשנייה, לדבר בצורה חופשית ולהיות מוכנים להקשיב זה לזו גם כאשר המחשבות שלהם רצות בכיוונים שונים.

המכשולים העיקריים בדרך להתמודדות מוצלחת הינם:

1. חוסר הקשבה לבן/בת הזוג

אפילו שאתם לא שותפים לאותן תחושות לגבי הבעיה או הטיפולים, רגשותיכם הם לגיטימיים. עליכם להקשיב, להבין ולא לנסות לשנות את התחושות הללו. הן אמיתיות. ככל שתנסו "לכבות" את הרגשות, כך הם יתגברו וכך בן/בת הזוג יתרכז בהם עוד יותר. נסו לדבר על רגשותיכם. תוך כדי כך יתבהרו לכם כל מיני מחשבות, רעיונות ורגשות – וכל מה שנדרש מבן/בת הזוג הוא להקשיב.

2. שיתוף-יתר

החליטו במשותף למי וכמה אתם מעוניינים לספר. אם לאחד מכם לא נוח שאנשים מסוימים או אנשים בכלל יידעו שיש בעיה, כבדו רגישות זו. לפעמים אחים, הורים וחברים יכולים לסייע ולתמוך. יש כאלה שישמרו את הדברים בסוד ויתמכו בכם בשעת הצורך. אחרים עלולים לדון בנושאים האישיים שלכם עם אחרים. אם זה יפריע לאחד מכם, החליטו למי לספר וכמה. אחרי שהסכמתם, כבדו את ההסכם שביניכם ואל תחרגו ממנו. אם תספרו למישהו, הדבר עלול לחזור לבן/בת הזוג, גם אם הובטח לכם אחרת. שמירת סודות מבני זוג היא רעיון רע מאד. קשה להתמודד עם בעיות פוריות ושמירת סודות מבן/בת זוג עלולה להוביל לסוף הנישואין.

3. תחושת חוסר הערכה

בעיית פוריות עלולה לפגוע קשות בביטחון העצמי ופגיעה זו מגבירה רגשות שליליים אחרים. הנה סוד: יותר מ-99% מבני האדם מרגישים שלא מעריכים אותם. אף אחד לעולם לא יוכל להעריך אתכם מספיק. אם אתם עובדים, בן/בת הזוג לעולם לא יוכל להבין עד כמה המצב בעבודה קשה ומסובך, ואם את/ה בבית, בן/בת הזוג לעולם לא יוכל להעריך את המאמץ המושקע בעבודות הבית. כאשר תחושת חוסר ההערכה הופכת להיות נושא שחוזר על עצמו בקשר עם בן/בת הזוג, המסלול שלכם הוא מסלול שלילי. מדוע? קרוב לוודאי שגם בן/בת הזוג לא מרגיש/ה מוערכ/ת. כיצד ניתן להעריץ כאשר לא מרגישים הערצה מהצד השני? צריך להבין שבטחון עצמי אמיתי מגיע לא ממה שאחרים רואים בך אלא ממה שאת/ה רואה בעצמך. אני מכנה את זה "להפוך להיות האמא של עצמך." המטרה היא להסתכל על ההישגים של עצמך ולהגיד, "עבדתי קשה", "התאמצתי מאד", "הספקתי הרבה היום". אם אתם יכולים לדאוג לעצמכם רגשית בצורה זו, לא תיאלצו לשאוב את ההערכה הזאת מבן/בת הזוג.

4. התמקדות בבעיית הפוריות

הקשר ביניכם צריך להיות הקשר החשוב ביותר שלכם. הדבר נכון בין אם יש לכם ילדים או אין. הקשר הזוגי הוא הקשר הראשוני שמעניק בטחון ואהבה במשפחה. עליכם להמשיך להתמקד בקשר הזה. נכון שאתם עובדים קשה כדי להגיע למצב של הורות, אבל אתם עדיין זוג ואתם עדיין זקוקים לכך שהקשר יטפח את שניכם. יחסי מין צריכים להיות כיפיים ולא לכלול בתוכם את האכזבה של בעיית פוריות. הם צריכים להיות מהנים ומקרבים. טיולים, ארוחות לאור נרות, פרחים וחיבוקים חמים בונים את הקשר שלכם. לצחוק ביחד מסייע לכם לשמור על חיים מאושרים. כל ילד עתידי ירגיש את הביטחון שנישואין טובים מעבירים אליו. זוהי מתנה יקרת ערך.

אם משתמשים בבעיית הפוריות כקרש קפיצה לצמיחה עצמית ולהרחבת ההבנה והקירבה כזוג, זהו ניצול חיובי של הזמן שיעניק לכם יתרונות בהווה ובעתיד. הזוגיות שלכם תהיה חזקה ובריאה יותר ויחד תבנו את הקן המשפחתי שביום מן הימים יהווה מקום טוב ובטוח לילדכם.

כל הזכויות שמורות - ינואר 2005